108 דונמים מאדמה פלסטינית המיועדת להרחבת ההתנחלויות בשטחים הכבושים

התנחלות  הישראלית גדלה במהירות בשטח הפלסטיני הכבוש בקצב חסר תקדים. במחצית השנית של ספטמבר 2016, משרד הפנים הישראלי פרסם תוכניות נוספות עבור הרחבות חדשות להקים חמש התנחלויות ישראליות נוספות בשטח הפלסטיני הכבוש. ההרחבות אמורות להתקיים על 108 דונמים של אדמות פלסטיניות ויכלול מעטה מגורים, גנים ציבוריים, מבנה ציבור, מתקנים הנדסיים, כבישים, ומוסדות חינוך. ההתנחלויות ממוקדות  הן בית אריה, אפרת, מודיעין עילית, רבבה, וגבעת זאב. ראה טבלה מס '1

ההתנחלויות שתורחבנה ממוקמות ממערב לתוואי גדר ההפרדה, באזור הנמצא בין קו שביתת נשק 1949 לבין תוואי גדר הפרדה, הידוע כיום בשם "אזור הפרדה המערבי". ישראל מתכננת לספח שטח זה לגבולותיה עם השלמת החומה;

שתי התנחלויות להרחבה נמצאות בנפת רמאללה (בית אריה והמודיעין עילית), ועוד שתים בבית לחם ובעיר ירושלים (אפרת וגבעת זאב) ושתיים הסופיים נמצאים בנפת סלפית (רבבה ואלקנה ). להלן בקיצור את ההתנחלויות הממוקדות ופירוט של פרטי התוכניות.

1.  התנחלות בית אריה:  הוקמה בשנת 1981 על אדמות אל לובן, עבבוד וקהילות דיר גסאסנה במזרח נפת רמאללה. בשנת 2004, התנחלות בית אריה התאגדה עם היישוב עופרים. כיום, שתי  ההתנחלויות תופסות שטח קרקע כולל  1958 דונמים והן ביתם של יותר מ 4500 מתנחלים. בניית גדר ההפרדה הישראלית בגדה המערבית הכבושה  עטפה התנחלויות בית האריה-עופרים ממערב לגדר , מתוך הכוונה לספח אותם לישראל  עם השלמת הגדר . ראה טבלה 2 לפרטים של תכנית מס '201/3/12

תמונה 1: תוכנית מס.  201/3/12 בהתיישבות בית אריה

(2)  התנחלות אפרת: הוקמה בשנת 1979, על אדמות שהופקעו במקור מהכפרים הפלסטינים ארטאס ואל-חאדר. היום היישוב משתרע על שטח אדמה  כולל  2513 דונמים ו 11,447 בתים של מתנחלים. ההתנחלות אפרת ממוקמת  כ 6.6 ק"מ מקו שביתת הנשק בשנת 1949  (הקו הירוק) ו -5.3 ק"מ מדרום לעיר בית לחם. זאת אחת מ -13 התנחלויות ישראליות המרכיבות את משנקרא  גוש ההתנחלויות "גוש עציון " דְרוֹם מַעֲרָב העיר בית לחם.

בשנת 2002, ישראל החלה בבניית גדר הפרדה בשטחים הכבושים עם דגש רב על העיר ירושלים. בהתאם לכך, התוואי המעודכן האחרון של גדר הפרדה הראה כי הגדר מיועד לספח שלושה גושי התישבות ישראליים גדולים המקיפים את העיר ירושלים, כולל התנחלויות גוש "גוש עציון", תוך הדרת 12 יישובים פלסטינים סמוכים (אוּכְלוֹסִיָה 130,000) מגבולות העיר העירוניות , להיות בצד המזרחי של הקיר. טבלה 3 פרטים של תוכנית מס '410/5/58 ב התיישבות אפרת.

תמונה 2: תוכנית מס. 410/5/58 בהתיישבות אפרת

3. בהתנחלות מודיעין עילית: הוקמה בשנת 1991 על אדמות דיר קידיס, בילעין  נעים , ח'רבת'א במערב נפת רמאללה. היישוב משתרע על קרקע בשטח כולל 3724 דונם, והיישוב הוא  ביתם של יותר מ 63,000 מתנחלים. לאחר כיבוש הצבא הישראלי משנת 1967 לשטחים הפלסטיניים, הרשויות הישראליות פתחו בניית התנחלויות ישראליות על אדמות פלסטיניות בניסיון לבסס את השליטה הבלתי חוקית על האדמות הפלסטיניות. במהלך שנים  של כיבוש, ישראל הצליחה באיסוף ההתנחלויות לתוך צורת גושים, כלומר, הקמת התנחלויות באזורים גיאוגרפיים קרובים  באופן יחסי. זה, בתורו, הוביל להיווצרות של חמישה גושי ההתיישבות הישראלית העיקריים כולל גוש ההתנחלויות אריאל-קדומים, גוש ההתנחלות מודיעין עילית, גוש ההתנחלויות גבעת זאב, גוש ההתנחלות מעלה אדומים וגוש ההתיישבות גוש עציון. עם החלטתה הישראלית  להתחיל את בניית חומת הפרדה בשנת 2002, סיפוח הגושים האלה איפה  שזה מסומן בתוואי החומה   לאשר את ההגדרה של הגושים האלה, ובסופו של דבר לספח השטחים החשובים ביותר לישראל בכל המונחים .  בטבלה 4 יש פירוט תוכנית מספר 208/1/23 של ההתיישבות מודיעין עילית .

תמונה 3: תוכנית מס. 208/1/23 בהתיישבות מודיעין עילית

(4)  התנחלות רבבה:  הוקמה  בשנת 1991 על אדמות דיר איסתיא וכפרי חארס. היום, היישוב משתרע על שטח קרקע כולל 732 דונם והוא הבית  של 1537 מתנחלים .

שים לב שישראל היא מגבירה את פעילות ההתנחלות שלה בישובים ישראלים באזור הפרדה המערבי Western segregation zone (WSZ) , באזור שהפך להיות  מבודד בין קו שביתת הנשק משנת 1949 (הקו הירוק) וגדר ההפרדה הישראלי. בעקבות בניית  הישראלים את גדר ההפרדה בשטח הפלסטיני הכבוש, מסלול הגדר הישראלי  הראה כי היישוב רבבה יחד עם רבים אחרים בקרבת מקום (אריאל, קרית נטפים, תעשיית ברקן, תעשיית אריאל, שערי תקווה , אלקנה, עץ אפרים, רבבה, ו בנות אורות ישראל ) המרכיבות את גוש ההתנחלויות אריאל הולכים להיות בצד המערבי של החומה, ובסופו של דבר הופכים להיות חלק מהגבול החדש הבלתי חוקי  ולצייר מחדש את  הגדה המערבית , החלק אשר מתוכנן יסופח לישראל עם השלמת הגדר.

תמונה 4: תוכנית מס. 170/4/5 בהתיישבות רבבה

(5)בהתנחלות גבעת זאב: התוכניות בהתנחלות גבעת זאב הולכות  להיות מיושמות על  55 דונמים של אדמה. היישוב הוקם בשנת 1982 על אדמות של יישובים אל ג'יב וביתוניה . היום, היישוב משתרע על שטח קרקע של 3001 דונם, והוא ביתם של יותר מ 16,700 מתנחלים.

היישוב יחד עם 6 אחרים בקרבת מקום (בית חורון, גבעון, גבעון חדשה, נווה שמואל והר שמואל) מהווים משנקרא  "גוש ההתיישבות גבעת זאב " הישראלי בצפונית מערבית לעיר ירושלים אשר מוגדר יסופח לישראל עם השלמת גדר ההפרדה בשטחים הכבושים. ראוי לציין, כי תוואי גדר הפרדה הישראלי האחרון שפורסם באתר שנקרא " משרד הביטחון ישראלי " בשנת 2007 מלמד שהגדר יקיף את גושי התנחלות בהתנחלות גבעת זאב ויספח אותו יחד עם חמישה גושי התנחלויות אחרים בגדה מערבית לישראל. תמונות 5-7

תמונה מס. 5: תוכנית  מס' 220/10/12 בהתנחלות גבעת זאב

תמונה מס. 6: תוכנית  מס' 220/10/11 בהתנחלות גבעת זאב

תמונה מס.7 : תוכנית מס.  220/24 בהתנחלות גבעת זאב

למעשה,  ישראל מתכננת כל זמן לשמור על שליטת גוש התנחלויות בשטחים הפלשתינים הכבושים כמו מופיע במפות  גדר ההפרדה שפורסמו בעבר (2002-2007) ,הגדר לא תוכנן כדי לשמור על ביטחון בשטח הפלסטיני הכבוש כפי שנטען, אלא לתפוס אדמה פלסטינית למען פיתוח הסדר עתידי. טבלה 6 להלן מפורטות תכניות ההרחבה ביישוב גבעת זאב: –

מפת 1: מיקום של בהתנחלויות להרחבה בשטחים כבושים

להסיק

הסגת הגבול של התנחלויות ישראליות על הכפרים הפלסטיניים שמאיימת סכנה לפיתוח היישובים הפלסטינים בעתיד. לא רק יש בכך כדי לשלול אותם קרקעות חקלאיות ושטחי מרעה יקרים אבל זה גם מכניס מחסומים פיסיים לגידול טבעי שלהם ומנתק אותם אחד מהשני.

ראוי לציין, כי גדר הפרדה הישראלי פועל במשך 773 ק"מ בגדה המערבית הכבושה. כשיושלם, הגדר יבודד 733 קילומטר מרובע של האדמה הפלסטינית בגדה המערבית (כ -13% מכלל השטח), כולל 103 התנחלויות ישראליות, 60 מאחזים, שטחים פתוחים ומשאבי טבע. בתוך הנתיב שלו.

בניית  ממשלת ישראל בנוגע למאחזים בשטחים הכבושים מפר חוקים רבים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כולל: אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949, מַאֲמָר 49 (. סעיף 6) הקובע: "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקי אוכלוסייתה לתוך השטחים הכבושים, 'ו מַאֲמָר 53 לאמנה זו אשר אוסר כל הרס על ידי הכוח הכובש של נדל"ן או  נכסים אישיים השייכים באופן יחידי או קולקטיבי לאנשים פרטיים, או למדינה או לרשויות ציבוריות אחרות, או לארגונים חברתיים או שיתופיים, למעט במקרים שבהם הרס כזה קיים לצורך פעולות צבאיות. "

בתקנות האג משנת 1907, מאמר מס. 23 האוסר  הרס או תפיסה של רכוש הכבושים, אלא אם כן הוא דרש הכרחי בשל צורך צבאי.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס.  242 (1967) המחייב צה"ל לסגת 'מהשטחים הכבושים' במלחמת 1967, שכולל  הגדה המערבית ורצועת עזה.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 452 מס. (1979) אשר קוראת 'ממשלת ישראל והעם בישראל להפסיק, על בסיס דחוף, הממסד, הבנייה והתכנון של התנחלויות בשטחים הערביים הכבושים מאז 1967, כולל ירושלים. "

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם  מס. 465 (1980) אשר "קובע כי לכל האמצעים הננקטים על ידי ישראל כדי לשנות את האופי הפיזי, ההרכב הדמוגרפי, המבנה המוסדי של מעמד השטחים הערביים הפלסטיניים שנכבשו מאז 1967, כולל ירושלים, או כל חלק מהם, אין תוקף חוקי , וכי המדיניות והפרקטיות של ישראל לשים חלק מאוכלוסייתה והעולים החדשים בשטחים אלה מהווים הפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בזמן המלחמה וגם מהווה מכשול רציני להשגת שלום כולל, צודק ובר-קיימא במזרח התיכון. " 

הוכן על ידי  
מכון המחקר היישומי – בירושלים