ב-13 לאפריל 2016, הועדה המקומית לתכנון ובנייה[1] של עיריית ירושלים אישרה את התוכנית שהוצעה על ידי עיריית ירושלים ובשיתוף עם המועצה הקהילתית של התנחלות הבלתי חוקית[2] רמות ועם הארגון "רמות למען הסביבה", להפיכת השטח הירוק של "מצפה נפתוח" ליד התנחלות רמות שבצפון אל- קודס, ליער קהילתי פתוח למטרת חינוך, תרבות, בילוי ותיירות שמכוונת לשימור וטיפוח השטח הירוק באזור.
תוכנית העירייה באה בהתנגדות עם התוכנית אשר מקודמת על ידי הועדה המקומית לאזורי שיכון מועדפים בירושלים אשר קוראת להקמת שכונת מגורים חדשה במקום.
צריך לציין שמנהל מקרקעי ישראל[3] קידמה תוכנית שכוללת הקמת שכונת מגורים חדשה דרום מזרח התנחלות הבלתי חוקית רמות, אשר קודמה על ידי הועדה המקומית לאזורי שיכון מועדפים. התוכנית מיועדת לבניית שכונה\התנחלות חדשה על 417 דונם של אדמה בבעלות פלסטינית באזור השטח הירוק של מצפה נפתוח, סמוך להתנחלות רמות, ולהחליף את השטח הירוק הקיים של מצפה נפתוח, לפי התוכנית, לסך 1435 יחידות בנייה בתנחלות, 203 יחידות בתנחלות מוגנות (סך 1638יחידות בנייה), אזורים מסחריים, מוסדות ציבוריים ושטחים פתוחים לבנייה באזור הכבוש.
מפה 1: תוכנית מצפה נפתוח כפי שקודמה על ידי הועדה המקומית לאזורי שיכון מועדפים
מוקדם יותר ב-11 לנובמבר 2015, אתר החדשות ידיעות אחרונות דיווח שהועדה המקומית לאזורי שיכון מועדפים באל- קודס הכבושה אישרה בניית 1638 יחידות דירות בתנחלות חדשות גם הן אינן חוקיות, במה שנקרא השטח הירוק של מצפה נפתוח ליד התנחלות רמות בירושלים, למרות ההתנגדויות שנעשו על ידי עיריית ירושלים (המערבית) והמשרד לאיכות הסביבה ועוד ארגונים ירוקים.
צריך לציין שביוני 2015, משרד השיכון והבינוי נתן אישור-מהיר לתוכנית הבנייה של מצפה נפתוח בירושלים. התוכנית תויגה כ"אזור מועדף לבנייה של דיור חדש" ונשלחה לועדה המקומית לאזורי שיכון מועדפים אשר מתעסקת באתרים מועדפים שאושרו, ויש לה את הסמכות לבטל את כל הדרישות של התוכנית שכבר אושרה.
השפעת תוכנית "מצפה נפתוח" על החברה הפלסטינית
ניתוח של תב"ע מספר 6885 הראו שכלל השטח שמיועד ליישום תוכנית מצפה נפתוח הוא 709 דונם, שמהם 130 דונם יהיו על האדמות של הכפר הפלסיני בית איקסא.
יותר מכך, במהלך השנים של הכיבוש הישראלי מאז יוני 1967, כפר בית איקסא איבד חלק מאדמותיו בגלל כמה פרויקטים קולוניאליים, בעיקר בגלל הקמתם של 3 התנחלויות בלתי חוקיות על 1608 דונם מאדמת הכפר. ההתנחלויות הן, הר שמואל, רמות (רמות אלון) ונווה שמואל. היום, גרים בשלושת ההתנחלויות הבלתי חוקיות יש אוכלוסייה מ47,000- מתנחלים יהודים.
טבלה 1: התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות שהוקמו על אדמת הכפר בית איקסא- צפון מערב לאל- קודס
|
מספר |
רשות |
שם ההתנחלות |
תאריך הקמה |
אוכלוסייה 2014-2015 |
שטח (דונם) |
שטח שהופקע מכפר בית איקסא |
|
1 |
ירושלים (המערבית) |
רמות (רמות אלון) |
1973 |
47026 |
3382 |
1541 |
|
2 |
ירושלים (המערבית) |
הר שמואל |
1996 |
654 |
384 |
62 |
|
3 |
ירושלים (המערבית) |
נווה שמואל |
1996 |
לא ידוע |
136 |
5 |
|
סך הכל |
|
|
|
47680 |
3902 |
1608 |
בנוסף, המפות המגוונות והעדכונים שנופקו מתוכנית גדר ההפרדה בגדה המערבית ואל- קודס הכבושות, הראו שכפר בית איקסא עומד לאבד יותר יותר מאדמותיו בגלל כך.
מפות מ2004 ו2005 הראו שגדר ההפרדה "בלעה" את הכפר בית איקסא בתוך הידוע כיום לפלסטינים כ"אזור ההפרדה המערבי" ובידד אותו לחלוטין מהכפרים הפלסטינים הסמוכים.
ב30 ליוני 2006, משרד הביטחון פרסם באתרו מפה מעודכנת של מסלול גדר ההפרדה בגדה המערבית וירושלים הכבושות אשר הראתה שינויים במסלול הגדר בכפר בית איקסא צפון מערב לאל- קודס, יחד עם השינויים באזורים אחרים בגדה המערבית; לפי המפה המעודכנת, גדר ההפרדה גם הוא בלתח חוקי[4] הוסט ממסלולו כדי לקחת את האזור הבנוי של הכפר מחוץ לגדר (מחוץ לאזור ההפרדה המערבי).
מאוחר יותר, ב30 לאפריל 2007, משרד הביטחון פרסם עוד מסלול מתוקן לגדר ההפרדה, המאשר את מסלול הגדר של 2006 אשר מתכנן להקיף את הכפר משלוש זוויות, מערב, דרום, ומזרח, ובכך מציב את האזור הבנוי של הכפר מחוץ לאזור ההפרדה המערבי ומבודד את רוב אדמת הכפר בית אקסא בתוך אזור ההפרדה המערבי.
הכפר בית איקסא כרגע מבודד מהכפרים הפלסטינים הסמוכים אשר בצפון מרב העיר אל- קודס הכבושה, בתוך גוש ההתנחלות הבלתי חוקיות של גבעת זאב. לפי הגדר של פברואר 2005; ולמרות השינויים אשר היו מתוארים במפות של יוני 2006 ואפריל 2007; שום דבר לא יושם בשטח ואנשים הכפר של בית איקסא עדיין לכודים בתוך הגדר ואינם רשאים לנסוע לעיר אל- קודס הכבושה.
יותר מכך, הכניסה\יציאה היחידה מהכפר היא דרך מחסום ישראלי אשר מוקם בצדו הצפון מערבי של הכפר, שבו רק תושבים של בית איקסא (אלה שבתעודת זהות שלהם רשום בית איקסא כאזור מגורים) רשאים להיכנס או לצאת מהכפר.
[1] – יש לציין כי הוועדות לתכנון ובנייה הן מעין מכשיר מקומי "ומקצועי" לגזל והפקעת האדמות הערבייות ומסירתם להתנחלויות. אפשר למצוא וועה כזו בכל התנחלות גדולה שמטרתה להצביע על השטח הנחוץ ל"פיתוח" ההתנחלות והפקעתו.
[2] – אמנת ז'נווה הרביעית של הצלב האדום הבינלאומי, שהיא מקור חשוב לחקיקה בינלאומית והומניטרית. האמנה נכתבה אחרי מלחמת העולם השנייה, בצל השואה, במטרה למנוע טרגדיות דומות וכדי להגן על אנשים חפים מפשע בתקופת מלחמה. כמעט כל המדינות, כולל ישראל, חתומות עליה. לארגון אחד בלבד יש סמכות לקבוע את משמעותו של המסמך הזה: הצלב האדום הבינלאומי, שהוא "השומר" הרשמי של האמנה. והצלב האדום החליט בסביבות 1971, שההתנחלויות הישראליות שנבנו בגדה המערבית ואל- קודס שנכבשו על ידי ישראל ב 1967, במלחמת ששת הימים, מפירים את אמנת ז'נווה הרביעית, ולכן "אינן חוקיות".
[3] – רשות מקרקעי ישראל פועלת החל מ-1 במרץ 2013 מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, ומנהלת את "קרקעות המדינה" בישראל. הרשות החליפה את מינהל מקרקעי ישראל, שפעל מאז 1960 למטרה זו. בראש רשות מקרקעי ישראל פועלת מועצת מקרקעי ישראל הקובעת את מדיניות המקרקעין במדינה. בראש המועצה עומד שר האוצר וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי קק"ל. רשות מקרקעי ישראל מבצעת את המדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. הרשות מנהלת 93% משחטה של מדינה ישראל, קרי: האדמות שפקיעה המדינה מהערבים. ונחשבת לזרוע המרכזית המונעת מהערבים להנות מ"דמות המדינה" הנחשבות לפעמים ל"אדמות לאום" ואין זכות לערבים להנות מהם שווה בשווה עם היהודים. יש לציין שהערבים מחזיקים בבעלות ב3%ח משטחי האדמות במדינה למרות שהם מהווים כחמישית מאוכלסיית המדינה וזאת כתוצאה ממדיניות הזגל וההפקעה. הסקטור היהודי הפרטי מחזיק גם ב-3% משטחי האדמות במדינה.
[4] – ב-3 לאפריל 2010 בית הדין הבינלאומי בהאג קבע כי "גדר ההפרדה שבונה ישראל בגדה המערבית [ואל- קודס הכבושות] היא בבחינת סיפוח ואינה חוקית". החלטת בית הדין התקבלה ברוב מכריע של 14 מתוך 15 שופטים. "בית הדין סבור שהאו"ם, בדגש על העצרת הכללית ומועצת הביטחון, צריכים לשקול אילו צעדים נוספים נדרשים לשים קץ למצב הבלתי חוקי הנובע מבניית החומה", אמר נשיא בית הדין, השופט שי ג'יוּיוּנג מסין, שקרא את ההחלטה, המשתרעת על פני 55 עמודים, וכוללת ביקורת נוקבת וחד-משמעית נגד ישראל. בית הדין קרא לישראל להפסיק מיד את בניית החומה (המונח שבו השתמשו השופטים לתיאור הגדר). ישראל נדרשה לפרק את החלקים שנבנו ולפצות את הפלסטינים: "על ישראל החובה להפסיק מיד את העבודות על בניית החומה בשטחים הכבושים הפלסטינים, גם באזור ירושלים. ישראל חייבת גם לפצות את כל האנשים המעורבים. ""אנו קובעים שבניית החומה קובעת עובדה בשטח שעלולה להיות סופית וקבועה. במקרה זה התוצאה בפועל תהיה סיפוח בפועל של שטחים על ידי ישראל. הבנייה, בשילוב האמצעים שננקטים וננקטו על ידי ישראל בהווה ובעבר, פוגעים בזכות הפלסטינים לשלטון עצמי" הוסיפו השופטים.
Prepared By
The Applied Research Institute – Jerusalem
ARIJ
