שנים ארוכות העיבו על מאמצי הפלסטינים להציל את עמק כרמיזן בעיר בית ג'אלה מן בניית חומת הפרדה הישראלית שם ב -29 בינואר 2016, בית המשפט העיון של צדק דחה את העתירות האחרונות שהגישו על ידי עיריית בית ג'אלה ובעלי האדמות הפלסטינים ואת מנזר האחיות הסלזיאני נגד בניית הגדר על אדמות עמק כרמיזן ליד עיר בית ג'אלה וקבלו החלטה שמעניקה "משרד הביטחון הישראלי האור הירוק לבנות קטע חדש של חומת ההפרדה באזור באמתלת " צרכים ביטחוניים ". את הדעה של בית המשפט הישראלי על בניית החומה בסופו של דבר תגרום לבידוד אזור כרמיזן הירוק מהבעלים , והאיור יהיה בצד הישראלי של החומה; תוך שלילת זכויות הפלסטינים לגישה לאדמה.
בעתירות שלהם, הפלסטינים של העיר בית ג'אלה והאחיות במנזר ביקשו מבית המשפט הישראלי להורות "משרד הביטחון" הישראלי לחשוף את התוכנית כולה של גדר ההפרדה בשטח כרמיזן לפני ההתחלה בבניית הגדר כדי למנוע כל פתרון בלתי הוגן שעשוי לשלול מהפלסטינים את זכותם לְהַגִיעַ לאדמות ומקומות עבודתם בעתיד, ולהתנגד במַסלוּל הסופי של חומת הפרדה ברגע שיוצג על ידי הצבא הישראלי אם המַסלוּל אינו שומר על זכותם לגישה לאדמותיהם בכל דרך שאפשר.
החלטת בית המשפט הישראלי הזאת היא משהוא נפרד מן בניית הגדר המתקיים בשכונת ביר עונה בעיר בית ג'אלה בימים אלה. לקבלת מידע נוסף, קראו כאן:
The once- quite neighborhood is facing the jaws of Israel’s Bulldozers
אירועים כרונולוגיים בעמק כרמיזן בבית ג'אלא :
המסלול המתוקן האחרון של גדר הפרדה הישראלי שפורסם על מה שנקרא אתר "משרד הביטחון הישראלי ב 30 באפריל 2007, הראה כי הגדר יחבר את עמק כרמיזן שבעיר בית ג'אלה עם גבולות עיריית ירושלים של שנת 1967 הבלתי חוקיות , על מנת להיות בצד הישראלי של החומה, יחד עם המנזר האחיות הסלזיאני ומנזר הנזירים. החומה גם מחברת ההתנחלויות גילה, הר גילה, גבעת המטוס והר חומה להיות בצד הישראלי של הגדר , תחת ריבונות ישראלית מלאה. ראה מפה 1
מפה 1: תכנית גדר ההפרדה הישראלי של שנת 2007, כפי שהוצג על ידי הצבא הישראלי
מאוחר יותר ב -13 לאוקטובר 2011, עיריית בית ג'אלה קבלה שני צווים צבאיים ישראליים הקובעים לשינוי במסלול חומת הפרדה של 2007 באזור עמק כרמיזן. הצו הצבאי הראשון מחזיק מספר 11/08 / T והונפק ב -22 בספטמבר 2011. הצו, אשר נחתם על ידי אבי מזרחי , מפקד ראש המנהל המרכזי הישראלי של כוחות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית (בתקופה זאת), קבע הפקעת 37.3 דונמים של אדמות לנתב מחדש את מסלול החומה בעיר בית ג'אלה, ורוב במיוחד, בצד המזרח של התנחלות הר גילה.
בעוד הצו הצבאי הישראלי השני מחזיק מספר ST / 02/11 ו הוצא ונחתם על ידי מנהל מה שנקרא "משרד הביטחון הישראלי " מאחר שהאדמה הממוקדת היא ממוקמת בתוך גבול עיריית ירושלים "זה משהוא מוצהר באופן חד צדדי מבחנת משרד הביטחון הישראלי " ; הצו קבע החרמת 15.2 דונמים של אדמות עיר בית ג'אלא לנתב מחדש את מסלול חומת הפרדה באזור. ראה מפה 2
מפה 2: צווים צבאיים מס. T/11/08 & מס. / ST / 02/11 כפי שמוצג במפה ולהציג שינוי מסלול החומה.
שני הצווים של הצבאי מציגים שינוי במסלול הגדר שיקיף במנזר האחיות ובית הספר השייך למנזר משלושה כיוונים (צפון, מערב ודרום), כמו גם יש בית פלסטיני באזור בבעלות האזרח ג'ורג אל עלאם, וישאיר את הכל (המנזר, בית הספר והבית) בצד הפלסטיני של החומה עם כביש פתוח לגישה למרכז החיים בעיר בית ג'אלה. ראה מפה 2
בחודש אוגוסט 2015, המכונות ודחפורים ישראלים התחילו בפילוס האדמה בעיר בית ג'אלה לחדש את בניית החומה בעקבות צו בית משפט ב 6 ליולי 2015 המאפשר למשרד ההגנה הישראלי להתחיל את בניית החומה על אדמות עיר הבית ג'אלה. הדחפורים הישראליים איזנו את האדמה ועקרו עצי זית הרומים העתיקים בשכונת ביר עונה ולמטה מצד כביש המנהרות (הקטע של הכביש העוקף הישראלי מס ' 60) בבעלות של מספר משפחות פלסטיניות באזור כולל ח' ליליה, אלשתלה , אבו עיד ואבו מוהור ; כאשר במהלך השבוע הראשון של חודש אוגוסט 2015, צוות שלטונות הכיבוש הישראלי העמיד שלטים במקומות רבים בשכונת ביר עונה המתאר את מסלול החומה באזור.
בחודש דצמבר 2015, דחפורים ישראליים התחילו פילוס באתר הארכיאולוגי של ח'רבת א-נג'אר בעיר בית ג'אלה כחלק מההיערכות לבנות חומת הפרדה באזור. לקבלת מידע נוסף, קראו כאן:
לפילוס האדמה כדי לבניית גדר ההפרדה בבית ג'אלה – צפון נפת בית לחם .
עובדים באתר מצאו אתר עתיק שייך לתקופה הרומית והביזנטית שהתגלה באזור. האתר מכיל קירות היסטוריים ואשכול קברות [1]. עובדים גם גילו כי עצמות אדם נמצאו באתר ונתפסו מאוחר יותר על ידי הצבא הישראלי להסתיר את כל עדויות ארכיאולוגיות אפשריות באזור. ראה מפה 3
מפה 3: מיקום של אתר ארכיאולוגי שהתגלו ח'ירבת אל נג'אר בבית ג'אלה
לסכם
ישראל ממשיכה לתפוס אדמות פלסטיניות במסווה של ביטחון ולהפחית קרקעות זמינות לפלסטינים לבנות ולפתח בעתיד ללא קשר להשלכות השליליות על הפלסטינים.
ישראל, ככוח הכובש בשטחים הפלסטיניים הכבושים, מוקפת בחוק זכויות האדם הבינלאומי
והזכויות הומניטאריות הבינלאומיות כדי להגן על הפלסטינים ורווחתם, כגון: –
אמנת האג משנת 1907 (תקנות האג)
La Hague convention of 1907 (Hague regulations )
באופן ברור מכריז שאסור הפקעת הנכסים השייכים לתושבים בשטחים הכבושים ומחייב את המעצמה הכובשת לשמור על סדר ציבורי, בטיחות ,ואוסר את הענישה הקולקטיבית. כפי שזה ניתן לנתח, הפקעת הקרקע מהווה הפרה ישירה של תקנות האג. בתקנות האג מזכיר כי למעצמה הכובשת יש זכות לתפוס רכוש פרטי לצרכים צבאיים בלבד, אלא שלא להפקיע אותו להקים התנחלויות או עובדות חדשות על נכסים אלה.
אמנת ז'נבה הרביעית: The Fourth Geneva Convention
אמנת ז'נבה הרביעית מתעקש על הגנת האזרחים בזמן מלחמה, איסור מעשי אלימות נגד תושבי השטחים הכבושים, ענישה קולקטיבית ,וצריך הגנה על הקניין הפרטי. אמנה זו נחתמה ואושררה על ידי ישראל, בעוד הדחפורים הישראליים הורסים בתים, ועקירת עצים בתואנה של ביטחון וטעמים צבאיים. אמנת ז'נבה מזכירה גם כי המעצמה הכובשת אסורה להעביר חלק מאוכלוסייתה לתוך השטחים הכבושים, בעוד אחת הסיבות להארכת גדר הפרדה לכוון המזרח היא לכלול יותר מושבות יהודיות במערב למַחסוֹם הזה.
חוק זכויות האדם הבינלאומי:
ב -3 באוקטובר 1991, מדינת ישראל אשררה את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופּוֹלִיטִיות (ICCPR) , האמנה הבינלאומית בדברים כלכליים, חברתיים ותרבותיים (ICESCR) , ואת האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושי או משפיל ענישה (CAT) . ישראל כבר היא הבסיס לתורת משפט חדשה מוַעֲדָת האו"ם נגד עינויים שמפקחת CAT בנובמבר 2001. זה האחרון אז בפעם הראשונה הכריז פינוי להיות צורת יחס או עונש אכזרי, בלתי אנושי או משפיל.
ישראל פוגעת גם במעשיה את הזכויות לאבטחה חוקית של קְבִיעוּת, חופש מנישול, השתתפות וביטחון. הם כולם מוּכָּרים באופן בינלאומי כמו אלמנטים של הזכות לדיור נאה. לכן, ישראל מפרה, בין היתר, סעיפים 12, 13, 17, 18, 19, 21, 23 & 25 להַצהָרָה אוניברסאלית בדבר זכויות האדם; סעיפים 2 ו 11 של ICESCR וכן הערות כלליות מס. 4 ו -7 הקשורים; סעיפים 1, 17.1 & 19 של ICCPR; וסעיף 16 של CAT.
שלטון הכיבוש הישראלי מתנהג כל יום במדיניות הריסת הבית, עקירת עצים והחרמת אדמות. רוב הפעולות שהוזכרו קודם משמשים בעיקר היום על מנת לספק יותר קרקע ומרחב לבניית הגדר. כל המעשים האלה מפרים את זכויות האדם הפלסטיניות היומיות ללא כיבוד הסטנדרטים הבינלאומיים שצריך להטיל על ידי הקהילה הבינלאומית. במקרים רבים הפלסטינים מתייחסים לבית המשפט העליון הישראלי, בעוד התשובה היא תמיד קשורה לסיבות צבאיות מטעמי ביטחון ושום דבר גדול יכול להיעשות בפועל.
לפעמים ,לבג"ץ לוקח החלטה לדחות או להקפיא את תפיסת מקרקעין בעוד דחפורי הצבא פועלים בתחום (כמו במקרה של העיר בית ג'אלה). מעט מאוד במקרים, בג"ץ היה מסוגל לקחת החלטה לעקוף את הקרקע כדי לא לכלול בתוך הגדר , שבו בניית החומה לא הפסיק ממשיכה.
[1] כוחות ישראליים מתחילים בבנייה על אתר היסטורי בשטח בית לחם
https://www.maannews.com/Content.aspx?id=770111
הוכן על ידי
מכון המחקר היישומי – בירושלים
