מחקר זה דן בהפרות הישראליות של זכויות אדם בגדה המערבית בשנת 2010. ההפרות התבצעו על-ידי הצבא הישראלי הכובש והמתנחלים כאחד, והן פגעו בכל סוגי הרכוש הפלסטיני כגון: בתים, רפתות וגידולים חקלאיים. לפי הסכמי אוסלו שנחתמו בין ישראל ואש'פ ב-24 בספטמבר 1995, חולקו השטחים הפלסטינים לשלושה סוגים: א', ב' ו-ג'.
-
שטחי א' מהווים 17.8% משטחה הכולל של הגדה המערבית (1,004,805 דונם). באזורים אלה נהנים הפלסטינים משליטה מוניצפלית וביטחונית.
-
שטחי ב' מהווים 18.2% משטחה הכולל של הגדה המערבית (1,035,375 דונם). והם נתונים לשליטה מוניצפלית פלסטינית ולשליטה ביטחונית ישראלית.
-
שטחי ג' מהווים 61% משטחה של הגדה המערבית (3,456,442 דונם). הרשות הפלסטינית מגישה שירותים בלבד לאזורים אלה, והם נתונים לשליטה מונציפלית וביטחונית ישראלית. בנוסף לכך ישנם 3% משטחה של הגדה המערבית המוגדרים כאזורי טבע שאמורים להיות בשליטה פלסטינית.
ההפרות הישראליות מתבצעות בשיטות שונות, כגון: הפקעת והשחתת אדמות, הרס בתים, סלילת כבישים עוקפים, הקמת גדר ההפרדה הגזענית, נישול הפלסטינים ממקורות פרנסתם, פגיעה בגידולים החקלאיים המהוים מקור הפרנסה היחיד לאלפי משפחות פלסטיניות, והשחתת רכוש במטרה להמשיך את מפעל ההתנחלות הבלתי חוקי. להלן הטבלה שממחישה את מימדי ההפרות:
|
1: ההפרות הישראליות בגדה המערבית בשנת 2010 |
||||
|
הבתים תחת איום הריסה |
הבתים שנהרסו |
העצים שנעקרו |
השטחים שהופקעו (דונמים) |
הנפה |
|
35 |
9 |
1395 |
215 |
בית לחם |
|
108 |
15 |
3765 |
3208 |
אל- ח'ליל |
|
19 |
2 |
120 |
88 |
ג'נין |
|
119 |
44 |
450 |
713 |
אל- קודס |
|
29 |
3 |
33 |
98 |
טולכרם |
|
19 |
4 |
323 |
11 |
קלקיליה |
|
54 |
10 |
845 |
7243 |
ראמאללה |
|
69 |
25 |
2496 |
864 |
נאבלוס |
|
91 |
81 |
74 |
230 |
טובאס |
|
31 |
1 |
1035 |
614 |
סלפית |
|
626 |
4 |
55 |
50 |
אריחא |
|
1200 |
198 |
10591 |
13334 |
סך הכל |
המקור: הדוחות החודשיים של אריג' 2010
הפקעת אדמות הפלסטינים בשנת 2010
ישראל ממשיכה במאמציה להפקיע את אדמות הפלסטינים על-מנת להרחיב את ההתנחלויות הקיימות ולהקים התנחלויות חדשות. טבלה מס' 1 מציגה את שטחי אדמות הפלסטינים שהופקעו ב-2010 (13334 דונים). נפות ראמאללה ואל-ח'ליל היו הנפגעות הגדולות ביותר בתחום ההפקעות. יש לציין שההפקעות נעשו בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי, ובפרט אמנת ג'נבה משנת 1949, סעיף (147) האומר כי אין להפקיע רכוש שאינו מסכן את הבטחון (של הכובש). סעיף (49) מאמנת ג'נבה הרביעית, גם כן אוסר העברת אוכלוסיה ממקום למקום, או עריכת שינויים שיביאו לשינוי דמוגרפיים. בנוסף לכך ההכרזה הבינלאומית לזכויות האדם משנת 1948 אוסרת נישול אדם מקניינו.
עקירת העצים בשנת 2010
הצבא והמתנחלים הישראלים לא הסתפקו בהפקעת האדמות וחסימתן בפני בעליהן הפלסטינים. הם גם שיטחו אותן, עקרו ושרפו את העצים. הדבר השפיע באופן שלילי מאוד מאוד על ענף החקלאות ועל הכלכלה הפלסטינית, שנפגעה רבות כתוצאה מהפגיעה המתוכננת בענף הזיתים, הנחשב מקור פרנסה כמעט יחיד לאלפי משפחות פלסטיניות.
עקירת העצים נעשתה מ'שיקולי ביטחון', קרי- להרחבת התנחלויות והקמת חדשות, וסלילת כבישים עוקפים המשרתים את הפעילות הצבאית. הטבלה הבאה מראה את גודל החורבן שנעשה ב-2010, שיטוח אדמות, עקירת 10951 עצים ושריפתם בגדה המערבית. החורבן הגדול ביותר ארע בנפות אל-ח'ליל, נאבלוס, בית לחם וסלפית. יש לציין כי סעיף 23 מאמנת האג 1907 אוסר 'השמדת קניין האויב או הפקעתו […]'.
הרס הבתים הפלסטינים ב- 2010
בשנת 2010 הרסו הרשויות הישראליות 198 בתים בגדה המערבית. מרביתם באזורי אל-קודס ובקעה(?), בתואנה כי הם נבנו ב'ניגוד לחוק'. מרבית הבתים שהרסה ישראלי הם באזור ג' שהוא בשליטה ישראלית ביטחונית ומוניציפלית מלאה. המטרה היא לגרום הגירת פלסטינים מבתיהם ואדמותיהם. יש לציין שאמנת ג'נבה הרביעית, סעיף 49 אוסרת העברת אוכלסיה מקומית ממקום למקום.
יש להוסיף שישראל איימה בהריסת 1200 בתים נוספים בשנת 2011 כי הם נבנו 'לא כחוק'. הקורבנות הגדולים הם נפות אריחא, אל-קודס ואל-ח'ליל. להלן הטבלה.
הצווים הישראלים להפקעת האדמות ב-2011
ישראל מתחמקת מעובדת היותה כובשת בגדה המערבית, ומחשיבה את עצמה ככוח מנהלי. לכן היא מרבה להוציא צווים צבאיים על-מנת להעניק לגיטימציה לפשעיה. מאז הסכמי אוסלו 1993 הוציאה אלפי צווים צבאיים להרחבת והקמת התנחלויות, סלילת כבישם עוקפים ובניית גדר ההפרדה. למידע נוסף בנושא, לחץ כאן.
Prepared by:
The Applied Research Institute – Jerusalem
ARIJ
