על שטח של 21,959 דונם של אדמות פלסטיניות בבקעת הירדן הפלסטינית, שלטון הכיבוש מכריז שטחים נרחבים של האדמות הפלסטיניות הכבושים כ”שמורת טבע”.

על שטח של 21,959 דונם של אדמות פלסטיניות בבקעת הירדן הפלסטינית, שלטון הכיבוש מכריז שטחים נרחבים של האדמות הפלסטיניות הכבושים כ”שמורת טבע”.

 

 ב 24  לאפריל 2022 , פרסמה מה שנקרא “יחידת תיאום עבודות הממשלה” צו בשטחים הפלסטיניים הכבושים  בקשר להכרזת שטחים נרחבים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים כ”שמורת טבע”. האדמות הפלסטיניות הממוקדות נמצאות מדרום להתנחלות הישראלית  ”  אלמוג’ “, הקיימת  על אדמות נפת יריחו בבקעת הירדן הפלסטינית הכבושה, על שטח של 21,959 דונם. ההכרזה חלה במסגרת “צו הגנת הטבע (יהודה ושומרון) (מס’ 363[1]) לשנת -1969 “- הכרזה  לשמורת טבע “נחל אוג  (ואדי מוכליך)”, ונחתמה על ידי ראש המנהל האזרחי הישראלי בגדה המערבית הכבושה.  להלן נוסח הצו הצבאי הישראלי שניתן.

לפי סמכויותיי לפי סעיף 2 לצו שמירת הטבע (יהודה ושומרון) (מס’ 363), לשנת -1969 (להלן: “הצו”) וסעיף 3(א)(2) לצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה ושומרון) (מס’ 947), לשנת -1981, אני מצהיר בזאת כי אתר “נחל אוג  (ואדי מוכליך)” בשטח של 21,959.11 דונם, המזוהה במפה המצורפת להצהרה זו, החתומה בחתימתי ומהווה חלק בלתי נפרד מההכרזה, מוכרת כ”שמורת טבע”. “כפי שזה מובן בעניין”.

 

תמונה 1-2: הצו הצבאי הישראלי לשמורת הטבע

 

עוד יצוין, כי השטח שאליו הצו הצבאי מכוון צמוד לאזור ים המלח מהצד הצפוני, עליו הכריזו רשויות הכיבוש בשנים קודמות (1990) כשמורות טבע על מנת לשלוט בהן ובמשאבי הטבע שלהן ושלילת זכויות המים של הפלסטינים לנצל את ים המלח, בין אם במישור המסחרי, ההשקעות או אפילו הבידור, דבר שיבטל כל הזדמנות, קטנה ככל שתהיה, שבאמצעותה יוכלו הפלסטינים ליהנות ממנה שם.

שמורות טבע

רשויות הכיבוש הישראליות נהגו להכריז על חלקים מאדמות הגדה המערבית הכבושה כשמורות טבע על מנת למנוע מהפלסטינים לעבד אותן ולעשות בהן כל מטרה אחרת, כוונות ישראל התגלו כאשר חלק משמורות אלו הפכו להתנחלויות ישראליות. מאז כיבוש השטחים הפלסטיניים הכריזו הרשויות הישראליות על 140 אתרים בגדה המערבית הכבושה כשמורות טבע, בשטח כולל של 705 קמ”ר, או 12.5% ​​מכלל השטח של הגדה המערבית הכבושה.  רשויות הכיבוש הישראליות מתכננות גם להכריז על 53 אתרים נוספים בגדה המערבית הכבושה כשמורות טבע תחת צווים צבאיים , ובשטח כולל של 350 קמ”ר  מהגדה המערבית הכבושה. שמורות טבע אלו פזורות במורדות המזרחיים ובבקעת הירדן. עם זאת, יש לציין גם כי שמורות טבע אלו לא הוקצו על רקע סביבתי, אלא שרבות מהן הוסבו מאוחר יותר להתנחלויות ישראליות או לבסיסים צבאיים ישראלים, מה שמבהיר את מטרת הישראלים בהכרזה על שמורות אלו. יש לציין כי רוב השטחים המוגנים המוכרזים בגדה המערבית הכבושה נמצאים בשטחים הנכללים בסיווג מה שנקרא שטח C שהם אזורים בשליטה ישראלית מלאה, על פי האמור בהסכם אוסלו הזמני  שנחתם בספטמבר 1995 בין הארגון לשחרור פלסטיני וישראל, שבו לישראל שליטה מלאה על ביטחון, קרקע ומשאבי טבע.

[1]  צו צבאי ישראלי מס’ 363 משנת 1969 מסמיך את המינהל האזרחי הישראלי להכריז על כל אזור בגדה המערבית הכבושה כ”שמורת טבע” או כ”שטחי טבע” לפי צווים שהוא נותן. בדרך כלל, הגבלות  קפדניות מוטלות על בנייה ושימוש בקרקע באזורים אלה כדי לדרוש הגנה על הסביבה ( הטבע ) . מאז כיבוש השטחים הפלסטיניים ב-1967 השתמשה ישראל בדרך זו להחרים אדמות שעליהן נבנות התנחלויות מאוחר יותר. במהלך שנות הכיבוש הישראלי ראו רשויות הכיבוש הישראליות ב”שמורות טבע” כחלק מרכזי בתוכנית לתפיסת אדמות פלסטיניות, שעליהן נבנות התנחלויות מאוחר יותר.

 

המכון למחקר יישומי – ירושלים 

 

Categories: Military Orders